האיגוד הישראלי לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית פרסם הבוקר (ד') נייר עמדה ובו מתח ביקורת על החלטת הביטוח הלאומי להגדיל במאות מיליוני שקלים בשנה את הסיוע להורים לילדים מגיל תשעה חודשים ועד עשר שנים שיש להם אלרגיה למזון. "זו החלטה מהפכנית, אך היא מתעלמת מדעת הרופאים המומחים ונתקבלה מבלי שהרופאים המומחים לאלרגיה למזון יהיו מעורבים בהחלטה", נאמר במסמך.
עוד בעניין דומה
פרופ' אלון הרשקו, יו"ר האיגוד הישראלי, אמר: "המדינה החליטה מתוך רצון טוב לעזור למשפחות שיש בהן ילדים צעירים עם אלרגיה למזון ולחלק כל שנה עוד מאות מיליוני שקלים, בקיצבה חודשית. דבר אחד בטוח: הרופאים מומחי האלרגיה למזון לא היו מעורבים בהחלטה".
פרופ' הרשקו מציג את הסוגיות הבאות לגבי החלטת המוסד לביטוח לאומי: "האם זו הדרך האפקטיבית לסייע לילדים שמתמודדים עם אלרגיה? האם מישהו מיפה את צורכי הילדים והמשפחות? האם נשקלו חלופות לתקציב הציבורי הנדיב החדש?".
לדבריו, "אנו מעריכים כי החלטת הביטוח הלאומי תעמיס מאוד על מערכת הבריאות, שממילא יש בה מלחמה קשה על התורים. לשם הגשת התביעה לביטוח הלאומי לקבלת הגמלה, נדרשים מסמכים רפואיים מאת הרופאים המומחים לאלרגיה)".
בנוסף הוא מציין כי "גמלת הנכות המוצעת לא רלבנטית לתושבי הצפון כי בצפון הארץ אין כלל מרפאות אלרגיה, שיכולות לתת מענה רפואי לילדים או לצייד את ההורים במכתב לביטוח הלאומי. הגמלה גם לא פותרת את השאלה: מי המבוגר שאחראי על ילדים אלרגים מכיתה ג' ומעלה? ילדים אלה לא זכאים לסייעות, אך נמצאים בקבוצת סיכון מוגברת. בעיות אלו ואחרות לא נדונו בתהליך קבלת ההחלטה".
פרופ' הרשקו מסר כי מכתב שנשלח למנכ"ל הביטוח הלאומי מאת ועד האיגוד טרם זכה למענה.
בעקבות ההחלטה החליטה הנהלת איגוד רופאי האלרגיה והאימונולוגיה הקלינית לנסח נייר עמדה שכותרתו: "אלרגיה למזון איננה נכות". במסמך מגדירים הרופאים בדיוק מה צריכים להיות הפתרונות להתמודדות עם ילדים אלרגים למזון.
"למען הפרספקטיבה", נאמר בו, "הסיכון של ילד אלרגי לחוות תגובה קטלנית למזון הוא 3.25 ל-1 מיליון בשנה, הרבה פחות מהסיכון למות בתאונת דרכים. עם זאת, הסיכון מייצר חרדה. הוא מצריך ילדים עם אלרגיה למזון להיזהר במה שהם אוכלים, לשאול ולברר תכולת מזונות ולהצטייד תמיד במזרקי אפיפן.
"התגובות הקטלניות קורות בדרך כלל בילדים לקראת סוף העשור הראשון לחיים, בגיל ההתבגרות ואצל מבוגרים צעירים. לא תועדו תגובות קטלניות בתינוקות, ובדרך כלל נתון לשיקול רופאי האלרגיה האם לצייד תינוקות עד גיל שנתיים-שלוש במזרקי אפיפן.
"פרט לתגובה, שעלולה להתרחש במקרה של אכילת המזון האלרגני, ילדים עם אלרגיה למזון הם ילדים בריאים כמו כל הילדים. הם אינם נכים. הם אינם מוגבלים בשום פעילות. מרביתם גדלים היטב ומתפתחים בהתאם לגילם. המגבלה היחידה שלהם היא הצורך להימנע מאכילה של פריטי המזון שאליו הם אלרגיים.
"פתרונות רבים, שניתנים כיום לילדים עם אלרגיה למזון, לא רק שאינם נותנים מענה אמיתי, הם אף מקשים יתר על המידה - הן על הילדים האלרגים והן על המערכת".
נעמה קציר, יו"ר עמותת יה"ל, העמותה לאלרגיות מזון, אמרה בתגובה לנייר העמדה שפורסם: "דעת הרופאים המומחים היא לא הדעה היחידה הרלוונטית לעניין הגמלה. החוכמה היא לשנות מדיניות ולא לצאת נגד ההישג הזה של ההורים לילדים האלרגים. גם קריאת המכתב המצורף מבהירה שיש כל כך הרבה בעיות והתמודדויות, שמדינת ישראל לא ממהרת לתקן. האם הדרך לתיקון עוברת שוב על הגב של ההורים והילדים האלרגים? אין מרפאת אלרגיה בצפון - אז המסקנה שצריך לבטל את הקיצבה - באמת? התפקיד של האיגוד הוא לסייע לנו מול משרד הבריאות, להניע תהליכים, לא לפגוע במה שאנחנו מצליחים להשיג אחרי שנים של מלחמות".
עוד ציינה קציר: "זה לא המכתב המצורף שמקומם, בעיקר ההודעה לעיתונות שמתייחסת להורים לילדים האלרגים כהיסטריים וכעושקי המערכת. אותה מערכת שלא עושה דבר וחצי דבר כדי לדאוג לשלומם ולבריאותם של הילדים האלרגים. מאכזב מאוד."
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
