למרות ש-90% מאלו המדווחים על היסטוריה של תגובה אלרגית לפניצילין אינם סובלים למעשה מאלרגיה, בדיקות מעבדה להוכחת קיום אלרגיה לפניצילין אינן מבוצעות באופן שגרתי.
עוד בעניין דומה
מחקר חדש, שהוצג בפגישה המדעית השנתית של הקולג' האמריקאי לאלרגיה, אסתמה ואימונולוגיה (2016 Annual Scientific Meeting of the American College of Allergy, Asthma, and Immunology), בחן את התועלת מבירור מעבדתי יזום של דיווחי אלרגיה מפניצילין בשיפור בחירת האנטיביוטיקה על ידי המטפלים בבית חולים אקדמי גדול.
על סמך רשומות רפואיות ממוחשבות אותרו 252 חולים עם היסטוריה של אלרגיה לפניצילין. הבירור כלל סקירת תרופות המטופל על ידי רוקח קליני ואלרגולוג, בנוסף לביצוע בדיקת סקר לאלרגיה לפניצילין, תבחין עור ותגר.
במקרים בהם הבדיקות נמצאו שליליות, הוסרה רשומת האלרגיה לפניצילין מתיק המטופל והוא הודרך לגבי הצורך בבחירת האנטיביוטיקה בהמשך, במקביל ליידוע הרופאים על התוצאות.
מבין 252 המטופלים שנסקרו, ב-90% הופרך תיעוד האלרגיה לפניצילין (88.5% על סמך בדיקות המעבדה, 2% על סמך נטילת פניצילין בעבר ללא תגובה), ובעקבות כך החלו 34% מהם ליטול פנצילין או צפלוספורין. בנוסף, צומצם השימוש באנטיביוטיקות חלופיות, כולל vancomycin (הפחתה של 34%), clindamycinי(61%), aztreonamי(68%), carbapenemי(50%) ו-fluroquinoloneי(36%). בסך הכל נחסכו 504 ימי אשפוז ו-648 ימי טיפול במרפאות חוץ תחת האנטיביוטיקות החלופיות.
רק 2% (5) מהנבדקים נמצאו אלרגיים בבדיקות המעבדה (4 בתבחיני עור ונבדק אחד במבחן תגר) ו-7.5% לא השלימו את הבירור.
לסיכום קובעים החוקרים, כי בחינה יזומה של תיעוד אלרגיה לפניצילין על סמך הרשומה הרפואית הינו כלי יעיל לצמצום שכיחות המטופלים שדיווחו על אלרגיה לפניצילין.