שלבקת חוגרת (Herpes Zoster - HZ) הינה פריחה בפיזור דרמטום בעקבות עירור מחודש של נגיף אבעבועות רוח (Varicella Zoster Virus - VZV) שיעורי ההיארעות של HZ הינם גבוהים יותר במטופלים שעברו השתלת מח עצם מתורם זר (Allogeneic Hematopoietic Stem Cell Transplantation - Allo-HSCT) בהשוואה לאלו שלא עברו השתלת מח עצם.
עוד בעניין דומה
למרות שבדרך כלל מטופלים שעוברים Allo-HSCT מקבלים טיפול מניעתי עם אציקלוביר למשך שנה לאחר ההשתלה, מטופלים מסויימים מפתחים HZ לאחר סיום תקופת הטיפול המניעתי. מעט מאוד ידוע על המאפיינים הקליניים של HZ לאחר הפסקת טיפול נוגד נגיפי מניעתי ועל כן יש צורך ביצירת מודל ניבוי לזיהוי מטופלים בסיכון להתפתחות HZ מאוחר.
במחקר מקרה-בקרה מקנן זה נכללו 3,366 נבדקים שעברו Allo-HSCT בין השנים 2012-2017, מהם 201 פיתחו HZ לאחר סיום הטיפול המניעתי (Late-Onset HZ). מטרת המחקר הייתה לזהות מנבאים אפשריים להתפתחות של HZ מאוחר. מודל הניבוי נוצר העזרת ניתוח רגרסייה לוגיסטית בינארית.
תוצאות המחקר הדגימו כי גיל (p<0.001), טיפול עם תרופות מדכאות מערכת החיסון בתקופה של מעל שנה לאחר ההשתלה (p<0.001), יחס תאי CD4-CD8 שנה לאחר ההשתלה (p<0.001), מחלות נפש מסויימות (דכאון, חרדה, נדודי שינה והפרעות הסתגלות; p<0.001), זמן השרשה של נויטרופילים (p<0.001) וספירת תאי CD8 כעבור 30 ימים ומעלה (p<0.001) נמצאו כמנבאים עצמאיים להופעה של HZ מאוחר. החוקרים יצרו מערכת דירוג סיכונים על בסיס מקדמי הרגרסייה של משתנים אלו. ניתוח בידול וכיול הדגימו תפקוד טוב של המודל. בנוסף, החוקרים מצאו מספר גורמים מנבאים לסיבוכים המקושרים ל-HZ.
מסקנת החוקרים הייתה כי ניתן להשתמש במערכת הניקוד לצורך זיהוי מוקדם של מטופלים שבסיכון לפתח HZ מאוחר לאחר Allo-HSCT.
מקור: