מחקרים

הקשר בין אינטרפרון גמא ותוצאי מטופלים עם רינוסינוסיטיס כרונית

רמות אינטרפרון הצליחו לנבא שיפור בתוצאים המדווחים על ידי מטופלים

סינוסיטיס (אילוסטרציה)
סינוסיטיס (אילוסטרציה)

רינוסינוסיטיס כרונית עם פוליפים נזאליים מאופיינת בעיקר על ידי דלקת מסוג II אך ייתכן וישנה מעורבות של גם של דלקת מסוג I. במחקרים קודמים, מצאו החוקרים כי סמנים של דלקת מסוג II נמצאים במתאם עם תוצאים קליניים אך לא הצליחו לנבא תוצאי ביניים לאחר ניתוח סינוסים אנדוסקופי. במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת Journal of Allergy and Clinical Immunology חוקרים בחנו את המתאם של אינטרפרון גמא, ציטוקין קלאסי של דלקת מסוג I, עם תסמינים וממצאים רדיוגרפיים לפני ואחרי ניתוח סינוסים אנדוסקופי.

במסגרת המחקר גייסו החוקרים 52 מטופלים עם רינוסינוסיטיס כרונית עם פוליפים נזאליים אשר תוכננו לעבור ניתוח סינוסים אנדוסקופי וחקרו את הכיח שלהם אשר נדגם מהמיאטוס האמצעי במועד הניתוח וכן 6 עד 12 חודשים לאחר הניתוח. החוקרים כימתו את רמות האינטרפרון גמא באמצעות תבחין bead-based multiplex. את חומרת המחלה כימתו החוקרים תוך שימוש בציון ה-Lund Mackay CTי(LMS) כמדד רדיוגרפי וכן בשני שאלונים מתוקפים של תוצאים המדווחים על ידי מטופלים עם רינוסינוסיטיס כרונית ה-CRS PRO וה-SNOT-22. לאחר מכן בחנו החוקרים קורלציה בין אינטרפרון גמא עם תוצאים שדווחו על ידי המטופלים ועם החומרה הרדיוגרפית לפני ואחרי הניתוח ובאמצעות רגרסיה לינארית חד משתנית יצרו מודל עם טרנספורמציה לוגריתמית של רמות אינטרפרון גמא לפני הניתוח כמנבא נקודתי ולאורך טווח של ציון ה-LMS ותוצאים שדווחו על ידי המטופלים.

תוצאות המחקר הדגימו כי רמות האינטרפרון החציוניות ירדו באופן בלתי מובהק מ-0.92 פיקוגרם למ"ל לפני ניתוח הסינוסים האנדוסקופי ל-0.31 פיקוגרם למ"ל לאחר הניתוח (p=0.26). כמו כן, נמצא מתאם חיובי בין רמות אינטרפרון גמא לפני הניתוח ועוצמת השיפור בציון ה-CRS PRO (r-0.36; p=0.04). עוד תואר מתאם שלילי בין רמות אינטרפרון גמא לפני הניתוח לבין ציון ה-CRS PRO לאחר הניתוח (r=-0.38 ; p=0.01) וציון ה-SNOT-22  לאחר הניתוח (r=-0.39; p=0.01). במודל רגרסיה לינארית, נמצא כי רמות אינטרפרון גמא לפני הניתוח ניבאו ציון SNOT-22 נמוך יותר (אומדן - -4.77; p=0.02) וציון CRS PRO נמוך יותר (אומדן - -2.72; p=0.02) אך ההשפעה על ה-LMS לא הייתה מובהקת (אומדן - -0.30; p=0.66).

ממחקר זה עולה כי רמות אינטרפרון גמא לפני ניתוח סינוסים אנדוסקופי במטופלים עם רינוסינוסיטיס כרונית עם פוליפים נזאליים יכולות לנבא תוצאי ביניים המדווחים על ידי מטופלים. בפרט הודגם כי בקרב מטופלים עם רמות גבוהות יותר של אינטרפרון הודגמה הקלה משמעותית יותר בתסמינים לאחר הניתוח.

מקור:

Stein E. et al. Journal of Allergy and Clinical Immunology (2022). https://doi.org/10.1016/j.jaci.2021.12.535

נושאים קשורים:  מחקרים,  רינוסינוסיטיס,  מבחן SNOT 22,  ניתוח סינוס אנדוסקופי,  אינטרפרון
תגובות