• יו"ר: פרופ' חגי לוין
  • מזכיר האיגוד: ד"ר ערן קופל
  • גזבר: פרופ' נדב דוידוביץ'
  • חברת ועד: ד"ר מאיה לבנטר-רוברטס
  • חברת ועד: ד"ר מיכל ברומברג
  • ועדת ביקורת: ד"ר עמוס מור, פרופ' אילנה בלמקר, פרופ' ליטל קינן בוקר
קורונה בישראל

בג"צ דחה העתירה נגד הסגר: "אין זה מתפקיד ביהמ"ש להכריע בין מגוון דעות"

700 העותרים, ביניהם רופאים, טענו כי ההחלטה על הסגר נסמכת על נתונים לא מדויקים על התפשטות התחלואה | השופטים דחו את העתירה אך הדגישו: "הסגר גובה מחיר כבד מהאוכלוסיה"

העותרים טענו כי יש להבחין בין חולים לנשאים והבחנה זאת איננה כלולה בנתוני משרד הבריאות. צילום: יוסי אלוני / פלאש 90

נדחתה העתירה נגד הטלת הסגר שהוגשה בערב ראש השנה על ידי כ-700 עותרים, בהם רופאים, אקדמאים, אנשי עסקים, עורכי דין, עיתונאים ואזרחים.

בעתירה נטען כי החלטת הממשלה להטיל סגר על אזרחי ישראל נסמכת על נתונים לא מדויקים בדבר התפשטות התחלואה נגיף הקורונה. העותרים הציגו נתונים חלופיים לנתונים שהוצגו לממשלה על ידי משרד הבריאות.

שלושה שופטי בית המשפט העליון ניל הנדל, יוסף אלרון וענת פסקו אתמול בהחלטתם המפורטת: "אין זה מתפקידו של בית המשפט להכריע בין מגוון הדעות".

בפסק הדין כתבו: "אין להקל ראש בפגיעה שמסב הסגר לזכויות יסוד חוקתיות, על אף שהימים הם ימי קורונה, ולעתים נדמה שהיוצרות התהפכו וההגבלות נהפכו לשגרה מקובלת".

כמו כן נאמר בפסק הדין כי "הגורם המוסמך להציג בפני הממשלה את הנתונים בדבר התפשטות הנגיף הוא משרד הבריאות. לגופם של דברים ובניגוד למושכלות יסוד - העותרים מבקשים מבית משפט זה כי ימיר את שיקול דעתם של הגורמים המקצועיים המוסמכים בשיקול דעתו, הגם שמדובר בנושאים המצויים במומחיות רפואית מובהקת, הנתונים לסמכותו ולמומחיותו של משרד הבריאות.

"ייתכנו גישות מקצועיות שונות בנוגע לבלימת התפשטותה של המגיפה. חדשות לבקרים אנחנו נחשפים לדעות כאלו ואחרות של מומחים בעלי שם ומוניטין, החלוקים אלה על אלה וגם על עצמם בחלוף הזמן. אין זה מתפקידו של בית משפט זה להכריע בין מגוון הדעות, לא כל שכן להכתיב מדיניות".

בהתייחסות למחיר שהטלת סגר על אזרחי המדינה עלול לגבות ועל הפגיעה בדמוקרטיה ובחופש הפולחן והתפילה, כתבו השופטים בפסק הדין: "הסגר שהוטל על המדינה מכוח התקנות גובה מחיר כבד מן האוכלוסיה. כפי שהתבשרנו אנו עומדים בפני הידוק נוסף של הסגר והחמרה של ההגבלות בטווח המיידי. הדאגה והחשש לגורל המדינה ותושביה מוחשיים יותר מתמיד.

"אין להקל ראש בפגיעה שמסב הסגר לזכויות יסוד חוקתיות, דוגמת חופש התנועה והעיסוק, וזכות הדת והפולחן וזאת על אף שהימים הם ימי קורונה, ולעתים נדמה שהיוצרות התהפכו וההגבלות נהפכו לשגרה מקובלת. ואמנם המצוקה ניכרת בקרב הציבור, גם הבלבול והתסכול, והחשש מפני הבאות מתעצם והולך – מבחינה בריאותית, כלכלית וחברתית, וכן בהיבט של פגיעה בערכי הדמוקרטיה וזכויות הפרט".

בעתירה שבין מגישיה היו פרופ' צבי גרנות מהאוניברסיטה העברית, פרופ' אודי קימרון מאוניברסיטת תל אביב, פרופ' אמיר שחר, מנהל המלר"ד ב"לניאדו" ופרופ' אשר אלחיאני, נטען שההחלטה על הסגר נשענת על קביעה שגויה לפיה התחלואה ומניין החולים במצב קשה ומונשמים האמיר וקיים חשש לקריסת בתי החולים. כן נטען בה שיש להבחין בין חולים לנשאים והבחנה זאת איננה כלולה בנתוני משרד הבריאות המוצגים לציבור והממשלה, כך שנתונים אלה אינם מדויקים.

פרקליטות המדינה טענה לעומת זאת שהסגר מוצדק משום שרמת התחלואה בישראל היא עתה גבוהה גם ביחס לעולם", ובין השאר נמסר כי ישראל במקום 13 בעולם ביחס למאובחנים למיליון, במקום 16 ביחס למיליון בחולים פעילים במצב קשה-קריטי ובמקום 51 בתמותה ביחס למיליון.

נושאים קשורים:  בג"צ,  סגר,  עתירה,  קורונה,  חדשות,  פרופ' אמיר שחר,  פרופ' אוהד קימרון,  פרופ' אשר אלחיאני
תגובות