תרופות אנטיהיסטמיניות

טיפול בסרפדת הנגרמת מקור - סקירה שיטתית

נמצא כי תרופות אנטיהיסטמיניות H1 מהדור השני במינונים גבוהים יותר מהמינון הסטנדרטי, הינן יעילות לטיפול בסרפדת הנגרמת מקור, ללא עליה משמעותית בתופעות לוואי

אורטיקריה, עור (צילום: אילוסטרציה)
אורטיקריה, עור (צילום: אילוסטרציה)

מספר אופציות טיפוליות עבור סרפדת (אורטיקריה) הנגרמת מקור נחקרו ודווחו בעבר. אך עם זאת, מעט מאוד סקירות שיטתיות או מטא-אנליזות בוצעו בנושא. במחקר זה בוצעה מטא-אנליזה וסקירה של יעילות ובטיחות הטיפול בסרפדת הנגרמת מקור.

מחקר זה בוצע על פי ההמלצות של Preferred Reporting Items for Systematic Reviews and Meta-Analysesי(PRISMA). דיווחים מתאימים נבחרו מתוך מאגרי המידע PubMed ,Scopus ו-Web of Science. סקירה שיטתית זו כללה 16 מחקרים, 8 מתוכם התאימו לקריטריונים הנדרשים על מנת להיכלל במטא-אנליזה זו. נותחו השפעות הטיפול על סף הטמפרטורה הקריטי (Critical Temperature Threshold) ועל סף זמן הגירוי הקריטי (Critical Stimulation Time Threshold). כמו כן, נבדקו גם שיעורי התגובה המלאה ותופעות הלואי.

תוצאות המטא-אנליזה המקובצות הראו כי תרופות אנטיהיסטמיניות H1 מהדור השני, שאינן גורמות לטשטוש (סדציה), הינן יעילות לטיפול בסרפדת הנגרמת מקור. כמו כן נמצא כי העלאת המינון של תרופות אנטיהיסטמיניות H1 מהדור השני, שאינן גורמות לטשטוש, הפחיתה משמעותית את סף הטמפרטורה הקריטי (Critical Temperature Threshold). זאת בהשוואה למינון הסטנדרטי של תרופות אלו ובהשוואה לאינבו. בארבעה מחקרים אשר כללו את סף זמן הגירוי הקריטי (Critical Stimulation Time Threshold), העלאה במינון של תרופות אנטיהיסטמיניות H1 מהדור השני שאינן גורמות לטשטוש הובילה לשיפור משמעותי בסף זמן הגירוי הקריטי (Critical Stimulation Time Threshold). זאת בהשוואה למינון הסטנדרטי של תרופות אלו ובהשוואה לאינבו.

כמו כן, נמצא כי טיפול עם אומליזומב הוביל להפחתה משמעותית בסף הטמפרטורה הקריטי (Critical Temperature Threshold), זאת במטופלים עמידים לטיפול עם תרופות אנטיהיסטמיניות H1. מתוך 118 תופעות לוואי שהודגמו ב-8 מחקרים, נמצא כי תרופות אנטיהיסטמיניות H1 מהדור השני, במינון סטנדרטי ובמינון מוגבר והתרופה אומליזומב, הדגימו שיעור נמוך יותר של תופעות לוואי מאשר תרופות אנטיהיסטמיניות מהדור הראשון.

מסקנת החוקרים הייתה כי מינונים גבוהים יותר של תרופות אנטיהיסטמיניות H1 מהדור השני, שאינן גורמות לטשטוש, הינם יעילים יותר מאשר המינון הסטנדרטי בהשגת שליטה על סימפטומים של סרפדת הנגרמת מקור. העלאת המינונים לא הראתה קשר משמעותי לשיעור גבוה יותר של תופעות לוואי. כמו כן, נמצא כי טיפול עם אומליזומב במינון 150 ו-300 מ"ג כל 4 שבועות הינו טיפול יעיל עבור מטופלים עם סרפדת הנגרמת מקור, אשר לא מגיבה לטיפול עם תרופות אנטיהיסטמיניות.

מקור: 

Kulthanan K. et al. (2019) The Journal of Allergy and Clinical Immunology. 143, 1311

נושאים קשורים:  תרופות אנטיהיסטמיניות,  סרפדת,  אורטיקריה,  קור,  מחקרים,  אומליזומאב
תגובות