חדשות

משרד הבריאות הקים ועדה שמטרתה לצמצם תופעת הקשירות במרכזים לבריאות הנפש

מנכ"ל המשרד, משה בר סימן טוב, בירך את עמותת "בזכות" על פרסום דו"ח בנושא, והזמין את נציגיה להשתתף בוועדה; בכתב המינוי נכתב, כי "מטרת הצוות היא להמליץ על דרכים ותכניות התערבות לצמצום עד כדי מניעת ההגבלה המכאנית במדינה"

מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר, משה בר סימן טוב. "הגיע הזמן שנבחרי הציבור יילחמו על התיק הזה". צילום: פלאש 90

מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, הודיע היום (א') על מינוי צוות היגוי של 13 חברים שיבחן תכנית לצמצום הקשירות וההגבלה הפיזית בבתי החולים השונים, במיוחד במרכזים לבריאות הנפש.

חברי הוועדה הם: פרופ’ אבי בלייך, יו"ר המועצה הלאומית לבריאות הנפש במשרד הבריאות; פנינה ברבלק, מנהלת הסיעוד במרכז לבריאות הנפש לב השרון; ד"ר טל ברגמן-לוי, ראשת האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות; חיים הופרט, אגף תכנון, תקצוב ותמחור במשרד הבריאות (מזכיר הצוות) משרד; פיראס חאיק, רכז בכיר לאירועים מיוחדים במנהל הרפואה של משרד הבריאות; אברמי טורם, נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ממשרד המשפטים; ד"ר בעז לב, נציב הקבילות על מקצועות רפואיים במשרד הבריאות (יו"ר הצוות); ד"ר יעקב פולאקביץ', מנהל המרכז לבריאות הנפש מעלה הכרמל; פרופ’ זאב קפלן, מנהל המרכז לבריאות הנפש בבאר שבע; רן רידניק, רכז בריאות באגף התקציבים במשרד האוצר; נציג "שירותי בריאות כללית|, נציג עמותת לשמ"ה (לשילוב מתמודדים והעצמה בבריאות הנפש) ונציג של הארגון "בזכות" (המרכז לזכויות אדם עם מוגבלויות).

בכתב המינוי צוין, כי "לקשירה ולהגבלה הפיזית (הגבלה מכאנית) במערכת בריאות הנפש יש השפעות שליליות על המטופל והמטפל. לאור 'עמוד האש' שאותו הגדרנו השנה - ראיית המטופל כאדם במרכז - ותוך הבנה כי מדובר בסוגיה מערכתית ולא נקודתית עמה מתמודדים אנשי המקצוע במרכזים לבריאות הנפש, מטרת הצוות היא להמליץ על דרכים ותכניות התערבות לצמצום עד כדי מניעת ההגבלה המכאנית במדינה".

לפי תכנית העבודה שהותווה לצוות, עליו להגיש את מסקנותיו על ה-1 באוגוסט השנה

הצוות נדרש לבחון את השימוש בקשירות ובהגבלות מכאניות במרכזים לבריאות הנפש בארץ ולהשוות זאת לנעשה בעולם, לסקור ספרות מקצועית בנושא, לבחון ולהציע תכנית פעולה לצמצום הקשירות בבתי החולים ובהתייחס לעבודת המטה שנעשתה לשם כך באגף לבריאות הנפש - ולהציב יעדים ומדדים לנושא זה.

על הצוות גם יהיה לתת את הדעת לנגזרות המקצועיות, התפעוליות והתקציביות מתכנית ההתערבות המוצעת - ולהניח אבני דרך ליישומה. לשם כך יהיה רשאי צוות ההיגוי לזמן ולהתייעץ עם כל גורם רלוונטי בתחום, שיכול לסייע ובכלל זה להתייעץ גם עם מומחים בעולם. מסקנות הצוות יוגשו עד 1 באוגוסט השנה.

ביום שישי (27 במאי) פירסם "ידיעות אחרונות" דיווח ובו עדויות של מאושפזים בבתי חולים פסיכיאטריים שונים על כך שהוכנסו לחדרי בידוד מיוחדים ונקשרו בארבעה גפיהם למיטותיהם. בדיווח נטען, כי אין מדובר במקרה חריג או בבית חולים מסוים, וכי בניגוד למקובל ברוב המדינות המתקדמות ובניגוד להמלצות ה-WHO, קשירת מטופלים במחלקות סגורות בבתי החולים ובמרכזים לבריאות הנפש השונים היא "דבר שבשגרה".

בדיווח נמסר, כי הנתונים הרשמיים של משרד הבריאות על שיעורי קשירות מטופלים בישראל הם מ-1995. במארס האחרון פירסם ארגון "בזכות" דו"ח, לפיו "כל מטופל רביעי בכל אחד מבתי החולים הפסיכיאטריים עבר קשירה". תקנות הטיפול בחולי נפש מ-1992 קובעות מי ייקשר למיטה לפי הוראת רופא, כיצד תבוצע הקשירה ותוקפה (לא יותר מ-4 שעות).

לפי הדו"ח של עמותת "בזכות", כ-30% מהמטופלים שנקשרו דיווחו שלא התאפשר להם להתפנות לשירותים במהלך הקשירה או שנאלצו להתאפק. 25% עשו צרכים על עצמם; כ-60% דיווח שלא שתו או אכלו במהלך שעות הקשירה; 77% דיווחו שהופעל עלייהם כוח פיזי בעת שהיו קשורים; 40% נחבלו, 70% חשו השפלה ו-50% חשו פחד.

עוד נמסר בדו"ח, כי 74% מהמאושפזים שנקשרו לא נבדקו על ידי רופא לפני הקשירה, כ-66% טענו שהצוות לא ניסה קודם לקשירה חלופה אחרת. כ-25% נקשרו, כך סיפרו, כעונש על התנהגותם. כ-15% נקשרו בשל אי ציות להוראת איש צוות, כ-10% כעונש על שביצעו מעשה אסור ו-22% משום שלא הסכימו לקבל טיפול או ליטול תרופות.

את הנתונים אספה במשך שנה עו"ד שרון פרימור מהארגון "בזכות". "הראנו כי קשירות היא תופעה רחבה בעוד המערכת טוענת שמדובר במקרים בודדים בלבד", אמרה עו"ד פרימור. בדיווח צוטט פרופ’ נעם זהר, ראש התכנית ללימודים מתקדמים בביו-אתיקה ב"בר אילן",  שאמר כי קשירה היא אמצעי הרגעה, אבל יש מספיק עדויות שלטווח בינוני וארוך אין זה כך. "יש לזכור כי רבים מהמאושפזים הם נפגעי טראומה או תקיפה מינית – וקשירה היא טראומה נוספת שמעצימה את הקיימת", אמר.

לדברי הארגון, במדינות רבות בארה"ב הנוהג צומצם ב-20 השנים האחרונות או בוטל לחלוטין. כך גם בבריטניה ובהולנד, בהן קשירה איננה נהוגה, וישנה מגמת צמצום גם באוסטרליה ובפינלנד. במרכז לבריאות הנפש בבאר-שבע, בראשות פרופ’ זאב קפלן, לשעבר ראש שירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות, הפחיתו, באורח יזום עצמאית, את השימוש בקשירות בכ-60% בשנים 2015-2014 וב-70% את משך הקשירה. במרכז הוצב יעד ל-2016 להפחתה נוספת בשיעור הקשירות בעוד 10%.

משרד הבריאות הגיב על הדיווח בעיתון ואמר, כי השימוש בקשירה למיטה נעשה אך ורק כמוצא אחרון לאחר שדרכי טיפול אחרות כשלו או שיש מקרים של סכנה ממשית לפגיעה עצמית של המאושפז או לפגיעה בסובבים אותו, אבל לא כענישה. כן נמסר בתגובת משרד הבריאות כי הוא פועל עם בתי החולים לצמצום תופעת אלימות כלפי מאושפזים בבתי חולים לבריאות הנפש.

מנכ"ל המשרד בר סימן טוב בירך בירך על דו"ח ארגון "בזכות", המשקף לדבריו את המציאות, ואמר כי יש צורך לטפל בתופעה בדחיפות. "אין מדובר באתיקה לקויה של אנשי הצוות אלא בבעיה מערכתית שחשוב לשנותה", ציין. עוד מסר כי שוגרה משלחת מטעם המשרד לבריטניה כדי לבחון חלופות, וממצאיה ייבחנו, כניסוי, בבתי חולים שונים.

נושאים קשורים:  חדשות,  קשירה,  הגבלה מכאנית,  עמותת "בזכות",  משרד הבריאות,  מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן-טוב
תגובות
אנונימי/ת
30.05.2016, 12:23

יופי של רעיון מר סימן טוב. בהצלחה
מומלץ גם לקשור למשך שעה כל משתתף/משתתפת בוועדה - כדי שירגישו על גופם
את החווייה - בטרם עבודת ודיוני הוועדה , זה יעזור מאוד מאוד - תאמינו לי !!

קשירה מהווה אמצעי קיצוני שראוי להמעיט בו ככל הניתן.
במחלקה שבניהולי הצלחנו להפחית את שיעור הקשירות ב 60% במהלך 10 השנים האחרונות, בעיקר תודות להעלאת מודעות לגבולות השימוש באמצעי זה ומעורבות של הצוות הבכיר בשיקול הדעת.
עם זאת, יש לזכור כי במקרים מסוימים, מניעת קשירה היא בבחינת סיכון בלתי סביר לשלומו ובריאותו של המטופל ואף סוג של התעללות.

אנונימי/ת
30.05.2016, 19:41

כל הכבוד דוקטור , אולי תוכל לייעץ למנהלים נוספים ולפרט את גישתך בפני הוועדה החדשה . אם תרצו לא תהייה זאת אגדה