חדשות

"השתנו כללי המשחק, הטיפולים הביולוגיים פתחו עידן חדש במאבק במחלות אימונולוגיות"

כך אומרת יו"ר איגוד רופאי האלרגיה והאימונולוגיה, פרופ' ננסי אגמון-לוין, בראיון מיוחד לקראת כנס עולמי בתחום שיתקיים השבוע בשיתוף ארגון האלרגיה העולמי בירושלים; בכנס גם יוצגו חיסונים חדשים נגד אלרגיה לקרדית וגישות להפחתת אלרגיה למזון

בדיקה לאלרגיות שונות (צילום: אילוסטרציה)

שכיחותן של מחלות אלרגיות ואימונולוגיות הולכת ועולה בעשורים האחרונים - גם בישראל. לפי הערכות, ב-42% מבתי האב בישראל קיים דיווח על אלרגיה, ושיעור האסטמה האלרגית עומד על כ-10% מכלל האוכלוסייה בארץ. שיעור דומה גם לוקה במחלות אוטואימוניות שונות.

נתונים אלו נמסרו על-ידי פרופסור ננסי אגמון-לוין, ראש היחידה לאימונולוגיה קלינית, אנגיודמה, אלרגיה ומחלות אוטואימוניות, במרכז למחלות אוטואימוניות במרכז הרפואי "שיבא" בתל השומר, המכהנת גם כיו"ר איגוד רופאי האלרגיה והאימונולוגיה, לקראת הכנס העולמי שיקיים האיגוד הישראלי יחד עם ארגון האלרגיה העולמי (WAO) השבוע (9-6 בדצמבר) במרכז הקונגרסים בבנייני האומה בירושלים (תכנית הכנס: http://www.dekon.com.tr/WISC2016/program).

בשיחה עם "דוקטורס אונלי" אמרה פרופ' אגמון-לוין, כי "במקביל לעלייה בשכיחות המחלות יש בעשור האחרון גם פריצות דרך בטיפול במחלות גידוליות, מחלות ראומטיות, מחלות אימוניות ואפילו מחלות מטבוליות – תודות ל'תרופות ביולוגיות', הפועלות על מנגנונים אימוניים שונים".

פרופסור ננסי אגמון-לוין (צילום: פרטי)

פרופסור ננסי אגמון-לוין (צילום: פרטי)

לדבריה, "בכנס יוצגו ויידונו חידושים ועדכונים שונים בתחומי האלרגיה והאימונולוגיה, ובכללם הסיבות לעלייה המשמעותית בתחלואה אימונית, הגישות החדשות, המהפכניות ממש, בכל הקשור לאלרגיה למזון והקשר שבין תגובות לתרופות שונות, להופעת האלרגיות כתופעות הלוואי לשימוש בהן".

מהן הסיבות לעליה המשמעותית שחלה בתחלואה אימונית?
"מאז שפותחה תיאוריית ההיגיינה, שגרסה כי קיים קשר הפוך בין היגיינה בגיל הצעיר לבין מחלות אלרגיות/אוטואימוניות, עולה בעשור האחרון ההכרה בתפקידו של המיקרוביום כאחד משחקני המפתח בבריאות האדם בכלל, ובתפקוד המערכת החיסונית בפרט. הקשר בין המיקרוביום למחלות אלרגיות ביניהן אסטמה, דרמטיטיס אטופית ואחרות תועד ונחקר, כמו גם הקשר למחלות אוטואימוניות כמו סוכרת.

"השאלה המעסיקה את הרופאים העוסקים בנושא הזה היא: האם התערבות במיקרוביום תשנה את כללי המשחק? על כך עוד ידובר רבות, גם בכנס בירושלים. אנחנו גם מכירים עתה בעובדה כי לזיהום האוויר יש קשר מובהק לתחלואה נשימתית ולאסטמה אלרגית בפרט. כמו כן, מסתבר שגם לסערות ברקים יש השפעה מכרעת על כמות האלרגנים באוויר ועל שיעורי התחלואה הנשימתית".

באילו מחלות אימונולוגיות יעסוק הכנס?
"בין המחלות האימונולוגיות ה'מככבות' בכנס עולה בבירור מספרן של המחלות המוגדרות כמתווכות על ידי אאוזינופילים (Eosinophil), ובפרט מחלות אאוזינופיליות של מערכת העיכול ואלו המערבות את דרכי הנשימה. שכיחותן של מחלות אלו הולכת ועולה, והתחלואה הנלווה להן - מהפרעות בליעה ועד אסטמה קשה - דרשו לאורך שנים טיפול בסטרואידים במינונים גבוהים, על כל התחלואה הנלווית לטיפול הזה.

"בעשור האחרון, שהוא ללא ספק ה'עשור הביולוגי' בו פותחו טיפולים ביולוגיים החוסמים את הציטוקינים החיוניים לשגשוג ולנדידה של אאוזינופילים, השתנו כללי המשחק. נפתח עידן חדש לטיפול במחלות אלה".

האם יש מהפכה גם בטיפול באלרגיות למזון?

"אלרגיה למזון מדווחת בקרב 2%-5% מילדי הגן בארץ. זוהי אחת האלרגיות מסכנות החיים השכיחות ביותר. מבין המזונות שאליהם עלולה להתפתח אלרגיה נמצאים: חלב, ביצים, דגים, שומשום, בוטנים, פירות ים ואגוזים, שהם מסוכנים במיוחד. לכן, לאורך עשרות שנים המליצו ארגוני הבריאות למיניהם על מניעת החשיפה למזונות אלרגנים אלו בקרב ילדים המצויים בסיכון לאלרגיה.

"בתצפית ישראלית דווח, לפני כעשור, כי בארץ שכיחות הילדים הרגישים לבוטנים נמוכה באופן משמעותי בהשוואה לילדים בארה"ב ובמדינות נוספות. ההערכה היא, כי אחד הגורמים לשכיחות המופחתת הוא חשיפה מוקדמת של ילדי ישראל לחלבון הבוטנים באמצעות החטיף 'במבה', והתפתחות של סבילות חיסונית.

"בסדרת מחקרים שפורסמו בשנתיים האחרונות ב-NEJM אושש, כי אכן החשיפה בגיל צעיר (מספר חודשים) למזון, ובפרט לחלבון הבוטנים (במבה, או חמאת בוטנים) מפחיתה באופן משמעותי את התפתחות האלרגיה מסכנת החיים. עם פרסום עבודות אלו אנו עתידים לראות שינוי בהנחיות העולמיות למניעה ראשונית של אלרגיה מסכנת חיים למזון".

אבל מה עושים עם ילד שכבר פיתח רגישות מסכנת חיים למזון?
"לאורך השנים התשובה היחידה הייתה מניעה מוחלטת מחשיפה למוצר המזון האלרגני ונשיאת מזרק אפיפן להצלה. בעידן החדש של אלרגיה למזון ניתן באמצעות ORAL IMMUNOTHERAPY להשרות סבילות חיסונית. ההליך הטיפולי המורכב הזה, אימונותרפיה, אכן הפחית באופן משמעותי את הרגישות של הילדים למזון - כך שחלקם אף יכולים בעקבות הטיפול לנהל אורח חיים רגיל.

"אולם ההליך מחייב השגחה ומעקב קפדני מצד רופא מומחה לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית והוא צריך להיות מבוצע במרפאות המותאמות לאימונותרפיה תוך שיתוף פעולה של המטופל ובני משפחתו. אפשר לומר כי עבור חלק גדול מהילדים וגם המבוגרים, אשר סבלו מאלרגיה מסכנת חיים לחלב, ביצים ומזונות אחרים, תם עתה עידן 'חרדת האנפילקסיס'".

האם יש כבר פתרונות חדשים גם לאלרגיה לקרדית אבק הבית?
"אלרגיה לקרדית אבק הבית, כמו גם לפריחת צמחים, דשאים ועצים, פוגעת בחמישית מהאוכלוסייה וגורמת לנזלת כרונית אלרגית, אסטמה ודלקת של הלחמית. כ-15% מהלוקים באלרגיה זו יסבלו ממחלה קשה אשר לא תגיב לטיפולים המקובלים.

"עד לאחרונה ניתן היה להציע לחולים הקשים טיפול אימונולוגי בזריקות ('חיסונים לאלרגיה') שמפחית את הרגישות האלרגית ומיטיב את מצבם באופן דרמטי. טיפול זה קיים כבר למעלה מ-100 שנה, דורש ביקור במרפאה לאלרגיה המתמחה ב"חיסונים" בתדירות גבוהה (אחת לשבוע במשך מספר חודשים, ולאחר מכן אחת לחודש במשך 5-3 שנים).

"בכנס שיתקיים השבוע בירושלים שבו האיגוד הישראלי מארח את הארגון העולמי לאלרגיה יוצגו חיסונים חדשים לאלרגיה שאותם יוכלו המטופלים לקבל כבר בביתם, באמצעות טבליות תת-לשוניות, או מדבקות עוריות. חידושים אלו נמצאים כבר בישראל, אולם עדיין במסגרת מחקרית. הם יאפשרו למטופלים רבים שלא יכלו לעמוד בדרישות הפרוטוקול הטיפולי, לקבל טיפול טוב ויעיל יותר לאלרגיה הנשימתית שלהם".

ומה בהקשר לתופעות הלוואי של תרופות?
"אנחנו יודעים היום כי אחת הסיבות השכיחות ביותר לתחלואה יטרוגנית (בעברית: טיפולנית) היא תופעות לוואי של תרופות. בכנס בירושלים ידון גם נושא זה – כמו התגובות לרגישות היתר הנפוצות לתרופות אנטיביוטיות כמו פניצילין או תרופת נוגדות דלקת ובעיקר אבחון היתר של רגישות כזו, המונע ממטופלים רבים לקבל טיפול הדרוש להם.

"כיום ניתן באמצעות בירור אלרגי פשוט, להסיר תווית מיותרת מחולה שאיננו רגיש ולאפשר לו קבלת טיפול בתרופות ממשפחת הפניצילין. מנגד, אנו עומדים בפתחו של עידן חדש בטיפול בתרופות אימונולוגיות לסרטן. טיפולים אלו, אשר יעילותם הוכחה כנגד מגוון גידולים, מתערבים בפעילות המערכת החיסונית וגורמים לה לפעול כנגד הגידול הממאיר. אבל טיפולים אלו נושאים בחובם גם תופעות לוואי אימוניות מורכבות, הדורשות לעיתים היערכות מולטי-דיסציפלינרית לטיפול במחלה הראשונית, ובזו השניונית שהתפתחה כתוצאה מנטילת התרופה. גם בנושא זה נדון בכנס השבוע".

נושאים קשורים:  חדשות,  אלרגיה,  טיפול ביולוגי,  כנס,  פרופ' ננסי אגמון-לוין,  מחלות אוטואימוניות
תגובות